מבוא
אנו, חברות/ים בקבוצת החרם מבפנים, כותבות מסמך זה כמי שרשומות על ידי מדינת ישראל כיהודיות, ולכן נהנות מהזכויות, ההטבות והפריבילגיות שמעמד זה מקנה. ככאלה, אנו מחויבות לנקוט צעדים משמעותיים לקראת דה-קולוניזציה - ביטול המדיניות הקולוניאלית פה. בלב חובה זו נמצאת הסולידריות שלנו עם המאבק הפלסטיני, הכוללת אי-השתתפות בארגונים ובפעילויות שמציגים מערכות קולוניאליות ותעמולה קולוניאלית כעניין נורמלי. הנחיות תנועת החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות (BDS), בהנהגה פלסטינית, מקלות עלינו להבחין בהזדמנויות העומדות בפנינו לעשות זאת.
מהי נורמליזציה?
"כדאי לחשוב על הנורמליזציה כעל "קולוניזציה של התודעה", לפיה האדם המדוכא מתחיל להאמין שהמציאות של המדכא היא המציאות ה"נורמלית" היחידה שתיתכן, ושהדיכוי הוא עובדת חיים שיש להכיר בה. מי שעוסקים בנורמליזציה מתעלמים מהדיכוי הזה, או מקבלים אותו כסטטוס קוו שאפשר לחיות איתו. בנסיון לטייח את האופן בו היא מפרה את המשפט הבינלאומי וזכויות האדם, מדינת ישראל מנסה למתג את עצמה מחדש, או להציג את עצמה כנורמלית - אפילו "נאורה" - באמצעות מערך סבוך של יחסים ופעילויות בתחומי ההיי-טק, התרבות, המשפט, זכויות הלהטב"ק ותחומים נוספים".
הנורמליזציה של מדיניות האפרטהייד הישראלית תורמת לתהליך שבו עוולות מצד ישראל מנורמלות - הן מוסוות באמצעים שונים כגון תרבות, חינוך ועסקים. לפיכך, תומכות/י BDS ישראליות חייבות להתנגד לנורמליזציה על מנת לקדם דה-קולוניזציה שתכלול את סיום משטר הכיבוש הצבאי, הקולוניאליזם ההתנחלותי והאפרטהייד.
הנחיות התנועה
"זהותו של אדם לבדה אינה מהווה שותפות לדבר עבירה" - קריאת ה-BDS מ-2005 כוללת קריאה מפורשת לישראלים אנטי-קולוניאליים להצטרף לתנועה למען חירות, צדק ושוויון זכויות לכל. הקריאה הפלסטינית קובעת כי לא כל שיתוף פעולה עם ישראלים מהווה נורמליזציה. "מהותו ובסיסו" של שיתוף הפעולה הם שקובעים אם מדובר בנורמליזציה לפי הקווים המנחים הפלסטיניים, או לא. (https://bdsmovement.net/news/debating-bds-normalization-and-partial-boyc...)
הוועדה הלאומית הפלסטינית לחרם (BNC) הציעה קווים מנחים לישראלים המעוניינים ליצור קשר אֶתִי עם פלסטיניות/ים ולהימנע מנורמליזציה של פעילויות ופרויקטים.
-
על הצד הישראלי לתמוך בפומבי בזכויות הכוללות של העם הפלסטיני בהתאם לחוק הבינלאומי (לכל הפחות, שלוש הזכויות המפורטות בקריאת ה-BDS).
-
מערכת היחסים סביב הפרוייקט או הפעילות חייבת לכלול התנגדות באופן כלשהו לאפרטהייד הישראלי, לכיבוש ולהפרות הדין הבינלאומי.
https://bdsmovement.net/news/israel%E2%80%99s-exceptionalism-normalizing...
ההגדרה לעיל של נורמליזציה אומצה בנובמבר 2007. זאת, שנתיים לאחר שפורסמה הקריאה ל-BDS על ידי רוב גורף של החברה האזרחית הפלסטינית, כפי שהיא מיוצגת על ידי "הוועדה הלאומית הפלסטינית לחרם", אשר מובילה את תנועת ה-BDS.
(https://bdsmovement.net/news/bds-movement-anti-normalization-guidelines)
מדוע זה חשוב לנו כישראליות/ים אנטי-קולוניאליים?
כיבוד הקריאה הפלסטינית ל-BDS הוא חובה מוסרית לכל אדם או קבוצה מצפוניים העומדים בסולידריות עם הפלסטיניות/ים. סיום האפרטהייד והדה-קולוניזציה של פלסטין לא רק ישחררו את הפלסטינים מדיכוי, אלא גם יהוו צעד משמעותי לקראת שחרורם של הישראלים מתפקידם כמתיישבים-קולוניאליים. התודעה שלנו כמתיישבים קולוניאליים מעוצבת גם על ידי מערכות החינוך והתקשורת הגזעניות שלנו, שמובילות לפרשנות מעוותת ושגויה של המציאות, ואף לאובדן חלק מהחיבור שלנו לאנושיות שלנו. ההקפדה על ההנחיות נגד הנורמליזציה מקנה לנו כלים להדוף את ההשפעות המשחיתות הללו ומעצימה אותנו.
ההנחיות גם מייעצות לנו כיצד לפעול באופן אתי ולמלא את חלקנו במאבק לדה-קולוניזציה בהנהגת הפלסטינים.
ההתחייבויות שלנו:
-
אי שיתוף פעולה עם נורמליזציה
ישראליות/ים המשתתפות בפעילויות עם פלסטינים או ערבים אחרים, שאינן עומדות בהנחיות הללו של התנועה, משמרות את יחסי הכוח בין המדכא למדוכא. במערכות יחסים קולוניאליות אלה, פלסטינים/ערבים מנוצלים לצורך מירוק מצפונם של הישראלים, ו/או טיוח מעשי משטר הדיכוי הקולוניאלי והאפרטהייד הישראלי. זאת, במקום לעסוק בהתנגדות משותפת שמטרתה לשים קץ לדיכוי השיטתי מצד המשטר הזה, שממנו נהנים הישראלים. רק התנגדות משותפת כזו יכולה לסלול את הדרך לדו-קיום מוסרי, המבוסס על סיום מערכת הדיכוי ומימוש הזכויות הכוללות של העם הפלסטיני.
לפיכך, אנו, כאזרחיות ישראל וכקבוצה, מתחייבות להימנע מתמיכה ומהשתתפות בכל אירוע - כולל בחו"ל - שנופל בגדר הנורמליזציה לפי הגדרת תנועת ה-BDS. בפרט נימנע מכל פעילות שיוצרת שקילות מוסרית או פוליטית בין המדכא למדוכא, או מציגה את היחסים בין פלסטיניות/ים לישראליות/ים כסימטריים.
-
מאבק משותף, לא דו-קיום
ה-BNC הבהיר את התנגדותו לצורות של "דיאלוג" ו"דו-קיום" כדלקמן:
"תהליכי דיאלוג, 'ריפוי' ו'פיוס' שאינם שואפים לשים קץ לדיכוי, ללא קשר לכוונות העומדות מאחוריהם, משמשים למתן עדיפות ל"דו-קיום" דכאני על חשבון התנגדות משותפת, שכן הם מניחים שישנה אפשרות לדו-קיום לפני שהצדק ימומש". https://bdsmovement.net/news/israel%E2%80%99s-exceptionalism-normalizing...
אנו כאזרחיות/י ישראל מתחייבות להתנגדות משותפת לאפרטהייד הישראלי, לכיבוש ולהפרות של המשפט הבינלאומי. אנו מתחייבות להימנע מהשתתפות באירועים המאופיינים באופן מטעה כ"דיאלוג" או "דו-קיום", כאשר עצם קיום השיחות או ההשתתפות בפעילויות עם פלסטינים מוצגים באופן מסולף כפעולות התנגדות לדיכוי ולעתים קרובות כחלופות לחרם.
-
כיבוד המרחבים הבטוחים של הפלסטינים
ב"שותפויות" כאלה ישנם מיסגור והקשר שנגזרים מנרטיבים שבבסיסם הגמוניה ישראלית, וזהו אחד ההיבטים הדכאניים ביותר שלהם. על בסיס לקחים מהמאבק נגד האפרטהייד בדרום אפריקה, אנו, כאזרחיות/י ישראל, כפרטים וכקבוצה, מתחייבות לא להניח כמובן מאליו שאנו רצויות במרחבים הפלסטיניים. המרחבים הפלסטיניים אמורים להיות מרחבים בטוחים, ועלינו להימנע מכפיית נוכחותנו בתוכם. אנו מציעות לעמוד בסולידריות מירבית עם הפלסטיניות/ים תוך קבלת העובדה שפורומים מסוימים אינם מיועדים להשתתפותנו.
-
מתן עדיפות לקולות הפלסטינים
אנו מתחייבות להימנע מניצול לרעה של זכויות היתר שלנו, כאזרחי ישראל ו/או כיהודיות, כך שקולנו יועדף על פני הקולות הפלסטיניים.
כמו כן, אנו מתחייבות להימנע מהתנשאות על פלסטינים בכל הנוגע לעמידה על זכויותיהם המקיפות ואסטרטגיות ההתנגדות האזרחית שלהם.
לבסוף, אנו מתחייבות להימנע מלדרוש או לטעון ל"פ֧טורים" אישיים הסותרים את ההנחיות נגד הנורמליזציה שנקבעו על ידי BNC (כולל PACBI), שכן הדבר יוביל לנורמליזציה למעשה ולהפרת הנחיות החרם.
הזמנה
אנו מזמינות כל אזרח.ית ישראל המחויב/ת לדה-קולוניזציה ולסולידריות של ממש לקרוא, לשתף, לדון ולהשתמש במסמך זה במצבים אמיתיים, בהם מתעוררות דילמות של רווח אישי ופוליטי, מערכות יחסים, פריבילגיה אישית והקרבה. צרו איתנו קשר:
[email protected]
אנו מתחייבות/ים להפגין אחריות בסוגיית הנורמליזציה ולשמש מקור מידע לישראליות אחרות המעוניינות להצטרף לתנועת ה-BDS המובלת על ידי הפלסטינים.
הגיע הזמן לשים קץ לקולוניאליזם ההתנחלותי, לכיבוש ולאפרטהייד הישראלי.